בעיות התפתחות

מהו עיכוב התפתחותי?

תהליך התפתחות תקין אצל הילד הינו קריטי לחייו כאדם בוגר ומתפקד. לכן, בשנים הראשונות לחייו חשוב מאוד לבנות עבורו קרקע פורייה ותומכת.

התפתחות הילד תלויה בקשר שבין ההתפתחות האורגאנית לזו הסביבתית.

בהתפתחות אורגאנית תקינה, אין צורך ללמד את הילד דבר מבחינה מוטורית. עם זאת, בהתפתחות הסביבתית יש להורים תפקיד מכריע במימוש הפוטנציאל שלו. לכן, על אף שההורים אינם יכולים להשפיע על ההתפתחות התקינה של התהליכים השונים במוח, ביכולתם ליצור עבור הילד סביבה אשר תגרה את חושיו ותביא להתפתחות תקינה קוגניטיבית, רגשית, שפתית ומוטורית.

התהליך ההתפתחותי זהה אצל כל הילדים, אך הקצב הוא שונה.

בכדי להגיע לתפקוד תקין, על הילד לעבור דרך אבני דרך התפתחותיות, הכוללות שינויים בפיתוח מיומנויות שונות בתקופת זמן מוגדרת.

אבני הדרך בהתפתחותו של הילד:

• מוטוריקה גסה ועדינה – שימוש בשריריו

• קוגניציה – יכולת למידה והתמודדות עם פתרון בעיות

• שפה ודיבור – שימוש בשפה והבנתה

• התנהגות חברתית ורגשית – היכולת לתקשר עם הסביבה

עיכוב התפתחותי מוגדר כאשר ישנו עיכוב בשני תחומים לפחות, לרוב הקוגניטיבי והשפתי.

איתור הבעיות ההתפתחותיות של הילד בשלב מוקדם בחייו, מאפשר לסייע ואף לפתור קשיים עתידיים אשר יתפתחו ואף יחמירו ללא טיפול מקצועי ומעמיק.

הספקטרום האוטיסטי – ASD (Autistic Spectrum Disorders)

מכונה גם בשם הקשת/הרצף האוטיסטי, והינו רצף תסמונות בעלות מכנה משותף ברור עם האוטיזם הקלאסי.

תסמונות אלו כוללות מגוון בעיות התפתחותיות המתחילות בגיל ילדות ונמשכות בבגרות ולכן לרוב מאובחנות בילדות המוקדמת.

הלקויות על הרצף האוטיסטי הן לקויות קוגניטיביות ותפישתיות, המשלבות בעיה התפתחותית עם רגרסיה תפקודית ולכולן ישנו גורם גנטי מרכזי.

בכל אחת התסמונות השונות יבואו לידי ביטוי סימפטומים שחלקם שונים וחלקם משותפים הבאים לידי ביטוי בתחומים הבאים:

1. לקות ביצירת קשרים חברתיים לרבות חוסר רגישות לרגשות הזולת.

2. לקות בתקשורת ובהתפתחות השפתית.

3. דפוסי מחשבה והתנהגות חריגים כדוגמת הנטייה לחזרתיות על תבניות פעולה שונות.

שלושת הקבוצות העיקריות תחת הספקטרום האוטיסטי הן:

1. אוטיזם קלאסי

המקור הוא בבעיה תורשתית נוירולוגית. הסובלים מתסמונת זו אינם בעלי יכולת לתקשר עם הסביבה, אך עם זאת אין להם קושי בקליטתה ולכן זהו אינו פיגור שכלי אלא של חוסר מודעות.

המאפיינים העיקריים הם: הפרעות חמורות בדיבור, חזרתיות, רגישות למגע, ללא יכולת להביע את רגשות בצורה מילולית ולרוב לא יוצר קשר עין עם האדם מולו.

כמו כן, קושי לשלוט ברגשות ולכן רבות ניתן לראות בילדים הסובלים מתסמונת זו התקפות זעם ואף פרכוסים.

2. תסמונת אספרגר

תסמונת זו איננה מלווה בעיכוב התפתחותי בתחום השפתי, אך יתכנו קשיים בהבנת ביטויים, בדיחות וכדומה. מנת המשכל בה תקינה ולרוב תהיה גבוהה מהממוצע.

זוהי התסמונת עם הסימפטומים היחסית קלים יותר מבין התסמונות על הקשת האוטיסטית ומאפייניה העיקריים הם: לקות בכישורים חברתיים והתנהגותיים. קושי לפתח קשרים, התנהגות נוקשה וחזרתית בתחומים מצומצמים ביותר, קושי בהבנת הבעות פנים, הומור ועוד.

3. הפרעה התפתחותית נרחבת ללא הגדרה נוספת

 PDD-NOS (Pervasive developmental Disorder)

בתסמונת זו, המאפיינים יהיו קלים יחסית ביחס לקשת האוטיסטית, אך בניגוד לתסמונת אספרגר בה מנת המשכל לרוב גבוהה, כאן היא לא תהיה חריגה מעלה וכן ניתן יתאפיינו בליקויים בכישורים השפתיים.

בנוסף, לעיתים ניתן לראות כי ילדים המאופיינים כסובלים מאחת מהתסמונות על הקשת, יאופיינו כסובלים מתופעות נוספות כדוגמת: סרבול מוטורי, בעיות בויסות החושי, חרדות, קושי בקשב וריכוז (ADD), לקויות למידה,OCD, דיכאון ועוד.

כמו כן, קיימות שתי תסמונות נוספות נדירות יותר והן: תסמונת רט והפרעת ילדות דיסאינטגרטיבית.

עיכוב שפתי

השפה מכילה בתוכה נושאים של:

1. תקשורת – היכולת ליצור קשר עם הזולת.

2. הבנה – היכולת להבין ו/או לבצע בקשה מסוימת

3. הבעה – היכולת לעשות שימוש במילים בודות או משפטים שלמים

השפה היא למעשה האמצעי העיקרי העומד לרשות התינוק/הילד בכדי לתקשר עם סביבתו ובכך להביע את צרכיו,רצונותיו, רגשותיו ומחשבותיו.

כבר בחודשים הראשונים לחיי התינוק, הוא למעשה יוצר קשר כדוגמת: השמעת קולות, חיוך, הישרת מבט ועוד. בסביבות גיל שנה מבטא מילים ראשונות, בגיל שנתיים הילד כבר רוכש אוצר מילים רחב יותר ובסביבות גיל 3 יכול כבר הילד לנהל שיחה של ממש עם הסובבים איתו.

לקות שפתית, המכונה SLI (Specific Language Impairment), היא כאשר קיימת לקות שפתית כלשהי, למרות שהתפקוד הקוגניטיבי תקין בתחומים שאינם מילוליים. הלקות לרוב בולטת וממוקדת בקושי שפתי ולא קושי כללי כזה או אחר.

על אף שהלקות השפתית יכולה לעבור מעצמה עם הזמן, הוכח כי אותם ילדים שסבלו מלקות זו, יחוו קשיים בבגרותם שלאו דווקא יקושרו לבעיה זו.

לקות זו נפוצה יותר בקרב בנים.

האוכלוסייה הסובלת מלקות שפתית מגוונת מאוד ולכן קשה להגדירה, הקושי שחווה ילד מסוים יכול להיות שונה מהקושי השפתי שחווה ילד אחר. לכן, ההגדרה הכללית היא שילד הסובל מלקות שפתית הוא ילד המתקשה בשימוש נכון בשפה בהתאם למצופה מגילו.

הלקות יכולה לבוא לידי ביטוי ברמת ההבנה המילולית/ההבנה השמיעתית/הקריאה והכתיבה.

הטיפולים השונים המוצעים היום לבעיות התפתחותיות, נותנים כל אחד מהם מענה יעיל, אך חלקי, ולא מצליחים ליצור שיפור מלא ומשמעותי עבור הילד.

פעמים רבות, קשיים שחווים ילדים אלו מורכבים מבעיות רגשיות וגופניות משולבות הדורשות מספר טיפולים שונים אשר לרוב מתישים ומתסכלים את הילד.

הטיפול ההומאופתי, מוכר וידוע כטיפול המאפשר פתרון למגוון של מחלות כרוניות, ואיזון גופני ורגשי על ידי התאמה מדוייקת של תכשיר הומאופתי.

בבעיות התפתחותיות, ההומאופתיה מגרה מנגנונים פנימיים שונים לעבוד בצורה יותר יעילה ומהירה, ובכך המערכת הגופנית והנפשית מתחילה לתקן את העיכוב ההתפתחותי הן ברמה הפיזית והן ברמה המנטאלית.

תוך תקופה של מספר חודשים, ניתן לראות שיפור ביכולת הגופנית, ברמת החיוניות ובתפקוד הרגשי והחברתי. על ידי טיפול פשוט ונוח ליישום, הילד משפר את איכות חייו ומפתח את הפוטנציאל הגלום בו.

ככל שאנו ממשיכים ומתקדמים בטיפול, ניתן לראות כיצד הבעיה משתפרת ומתקדמת לשינוי מעמיק ומשמעותי.