אוננות בקרב ילדים

אוננות בקרב ילדים היא תופעה רווחת, טבעית ונורמאלית הקשורה בהתפתחות רגשית ובתהליכים של הכרה והנאה מהגוף. אוננות אצל ילדים מתחילה עוד בתינוקות המוקדמת, ובניגוד לאוננות אצל מתבגרים ומבוגרים, היא איננה מלווה בתכנים ו/או פנטזיות מיניות ואינה קשורה לתהליכים של התבגרות מינית מוקדמת.

האוננות משרתת מספר מטרות:

1. הילד עורך היכרות עם גופו ולומד להסב לעצמו הנאה.

2. מעניקה חוויית שליטה, כך שהילד הוא הקובע כמה, מתי והיכן ישחק באיבר מינו.

3. מעניקה תשומת לב להבדלים בין המינים ואשר המודעות להם עולה בסביבות גיל 3.

4. מהווה בסיס למיניות הבוגרת.

בנים נוטים להתחיל לאונן לפני בנות, ככל הנראה בשל העובדה שאיבר מינם בולט ונגיש יותר.
 

גיל 0-5: {האוננות נעדרת משמעות מינית}

ילדים בגיל זה סקרנים לגבי הכל, כולל גופם וגופם של אחרים.

גיל שנה/שנה וחצי: הילד מתחיל לגעת באקראי באיבר מינו ונהנה מכך.

גיל 2-3: מרבית הילדים מתחילים לאונן, מתוך דחף להכיר את גופם, לגלות ולבדוק אותו.

גיל 3-4/5: הילד מתחיל לשים לב להבדלים בין בנים לבנות ומתעניינים בשאלות בנושא מין ולידה.
 

גיל 6-10: {האוננות נעדרת משמעות מינית}

ילדים בגיל זה ממשיכים לחקור את גופם. סקרנותם המינית מתגלה במשחקים, כגון: "רופא-חולה" ו"אמא-אבא", ובהשוואות גודל הפין בקרב בנים, כמו גם בהתעניינות במילים הקשורות במין. בגיל זה מתחילה ההתעניינות בבני המין השני.

גיל 11-12: {האוננות נעדרת משמעות מינית}

ילדים בגיל זה מתמקדים ביצירת יחסים עם קבוצת גילם וחשיבותם עולה. חלקם עוסקים בפעילות מינית הכוללת נשיקות וחיבוקים עם ילדים מקבוצת גילם. רוב ההתנסויות מתרחשות עם בני המין השני, אך לעיתים ישנן התנסויות עם בני אותו מין והדבר איננו מעיד על נטייה מינית הומוסקסואלית. בגיל זה, הילדים יודעים להבחין בין מותר לאסור וכך הפעילויות המיניות הנורמאליות המתקיימות עם ילדים מאותה קבוצת גיל הינן בהסכמה הדדית.

גיל ההתבגרות: {האוננות בעלת משמעות מינית}

האוננות הופכת לאוננות בוגרת ומינית אשר מטרתה להגיע לסיפוק מיני ופורקן.

התנהגות מינית בריאה –

חקירה מינית בריאה וטבעית באה לידי ביטוי אצל ילדים לרוב בנרגשות, תוך שהיא מעוררת בהם גיחוך ורוח שטות ומסבה להם הנאה. הרגש האופייני להתנהגות בריאה הנקשרת במין היא עליצות וספונטניות, המושתת על שיתוף וחברות ללא כל אלמנט של כפייה.

התנהגותם המינית של ילדים מתאזנת באמצעות סקרנותם בתחומים אחרים. ילדים העוסקים בחקירה מינית בריאה הם לרוב בני גיל דומה וממדי גוף ורמת התפתחות דומה.

אוננות חריגה בקרב ילדים –

נורות אזהרה:

1. האוננות מתרחשת בתדירות גבוה או הולכת וגדלה בעקביות.

2. האוננות מלווה בהתנהגות מינית שאיננה נוספת או שאיננה מתאימה לגיל הילד, כגון: שפה מינית שאינה תואמת את גיל הילד/חיקויי משגלים/נגיעה בילדים אחרים.  

3. הילד (מתחת לגיל 11), מוותר על פעילויות אשר בעבר גרמו לו להנאה וסיפוק לטובת אוננות.

4. האוננות אינטנסיבית מאוד והילד נראה כאילו איננו מסוגל להפסיקה, למרות ניסיונות הוריו להסיח את דעתו. כלומר, הפעילות הופכת לבעלת גוון כפייתי.

5. הילד נראה לחוץ, כעוס, עצוב, מכונס בתוך עצמו.

6. בנוסף לאוננות ישנם שינויים משמעותיים בדפוסי השינה, האכילה והפנאי של הילד.

7. הילד מתלונן על אופן המשחק עם ילדים אחרים ומדווח על תחושה של אי נוחות.

8. הילד מזיק לעצמו פיסית תוך כדי המעשה.

9. האוננות מלווה ברגשות בושה, פחד, חרדה ואשמה.

10. תחושת בטן של ההורה כי משהו איננו כשורה עם ילדו.

אוננות חריגה יכולה לנבוע ממקורות שונים, לדוגמא:

1. הילד צמא לקשר פיסי – כגון חיבוק/ליטוף אותו לא קיבל ברמה מספקת.

2. הילד לחוץ ומחפש דרכים להירגע מהיותו מגורה יצרית.

3. ילד מאופיין בתת רגישות למגע וזקוק למגע אינטנסיבי.

4. תחושת מתח.

5. תחושת חרדה, מצוקה.

ההורים – גישתם ותפקידם –

הילד בסך הכל מבצע משהו שנעים לו וחשוב שההורים לא יחבלו בהנאה החדשה שמצא הילד בגופו. הילד צריך להרגיש כי הוא הבעלים של גופו וחלילה לא לחשוב שיש איברים בגופו שהם מחוץ לתחום.

אין טעם לנזוף בילד, כיוון שהוא לא יפסיק את התנהגותו ותחושת הרצון לא תעלם. במצב כזה, הילד עלול לחוש בושה ביחס לגופו והתנהגותו. לבושה בגיל מוקדם יכולה להיות השפעה מזיקה על ההתפתחות המינית, כיוון שלהתנסות מסוג זה, האוננות, יש תפקיד חשוב במעבר לחיים בוגרים.

על ההורים לאפשר לילד את המרחב לחקור את גופו וכבר מגיל צעיר מומלץ להם שישתמשו במונחים הנכונים לאיברי המין, כך שלא ייווצרו אצל הילד רגשות לא נוחים בהקשר לאיברי המין ואף מידה של בושה בהם.

דגשים להורה:

1. כבר מגיל צעיר מומלץ לתת לילד הסברים בדבר איברי הגוף השונים ותפקידיהם.

2. העברת המסר לילד כי אוננות היא דבר טבעי ומותרת.

3. הגדרת גבולות לפעילות עבור הילד מבחינת משך, זמן ומקום.

4. התבוננות בילד, כך שבמידה וההורה רואה את ילדו מאונן זו תהיה הזדמנות טובה להסביר לו שאין בושה בפעילות אותה הוא מבצע, אך במקביל לדבר איתו על גבולות והתנאים המתאימים לביצועה.

5. שיחה עם הילד בנושא צריכה להתנהל בצורה נעימה ושקטה, תוך שההורים מוכנים לענות לשאלות הילד בנוחות.

6. התאמת רמת השיחה לגילו של הילד.

לסיכום, על ההורה לבחון את התנהגות הילד ולבצע הכוונה תוך הפגנת גישה רגועה, לא מאיימת אך עם זאת מפקחת.

יש טיפול במרכז לבנט לילדים הסובלים מאוננות חריגה!

נושא האוננות המוקדמת אצל ילדים הוא טבעי, אך כאשר מדובר בהתעסקות מוגזמת או כפייתית בנושא, נדרש טיפול. הטיפול כמו בכל מקרה אחר של הפרעות התנהגותיות ורגשיות אצל ילדים, דורש את התערבות ההורים בעזרה לחינוך נכון ומתקן. במקביל, הטיפול ההומיאופתי, יכול להוות גורם מאוד משמעותי ויעיל בטיפול בבעיה זו. בנוסף למאפייניו הייחודיים של הילד, אנו בוחנים גם את הגורמים לתופעה זו, שיחד מובילים להכנה ההומיאופתית המתאימה ביותר עבור הילד.

במרכז לבנט, אנו נותנים את כל הכלים הנדרשים לטיפול בבעיה זו.

אם גם אתם נאבקים בבעיה זו, דואגים לדימוי העצמי של הילד, לא יודעים איך להתמודד עם הבעיה, צרו קשר עוד היום לייעוץ ראשוני חינם והסבר על הטיפול!!!